טרשת נפוצה ו-ALS

טרשת נפוצה וניוון שרירים (ALS) הן שתיים מהמחלות היותר חמורות שאפשר לחשוב עליהן. אלו הן מחלות כרוניות המאופיינות בפגיעה משמעותית באיכות החיים של האדם ובהרבה מאד תרחישים גם מסכנות חיים.

לכל מחלה יש הגדרה משלה. טרשת נפוצה מאופיינת בפגיעה במערכת העצבים, המביא  לפגיעה בתפקוד תאי העצב (באמצעות פגיעה והפחתה של כמות המיאלין) – התוצאה היא פגיעה במגוון רחב של מערכות הגוף, דוגמת חוט השדרה, המוח והחושים השונים.

במקרה של ניוון שרירים, מדובר במחלה גנטית במסגרתה יש בעיה בתפקוד הגן המייצר סוגים שונים של חלבונים, חוסר תפקוד שמביא לפגיעה בשרירים, להגבלה בתנועה, לקשיים בדיבור ועוד.

דרגת החומרה הגבוהה של המחלות, יחד עם ההשפעה הדומה על הגוף והתסמינים המשותפים בחלקם, מביאים לבלבול בין המחלות. אז מהם ההבדלים העיקריים בין המחלות האלה?

ההבדל הראשון: הגורמים

לכל מחלה או בעיה רפואית יש מגוון רחב של גורמי סיכון פוטנציאליים, כשלא תמיד אנחנו יכולים לדעת באופן מלא מה בדיוק מביא למחלה אצל אדם ספציפי. עם זאת יש הבדל כללי מסוים בין ניוון שרירים לבין טרשת נפוצה. ניוון שרירים היא בעיקרה מחלה גנטית, גם אם יש גורמי סיכון אחרים שמגדילים את הסיכון למחלה.

הבסיס הגנטי קיים גם בטרשת נפוצה, אם כי יש שטוענים שבה התנאים הסביבתיים המשתנים והמצב הפיזיולוגי של הגוף מקבלים משקל משמעותי לא פחות. האבחנה הזו כמובן אינה דיכוטומית וחד משמעית, מאחר שדברים עשויים להשתנות בכל מקרה רפואי.

קבוצות הסיכון

לרבות מהמחלות שאנחנו מתמודדים איתן כיום יש קבוצות סיכון מוגבר. בהקשר הנוכחי, אפשר לראות שטרשת נפוצה (בדומה לסוגים אחרים של מחלות כרוניות) נפוצה יותר בקרב נשים ביחס לגברים. במקרה של ניוון שרירים נראה שהאבחנה המגדרית היא שונה לחלוטין: זוהי מחלה שאחוז הגברים הסובל ממנה גבוה משמעותית ביחס לאחוז הנשים.

הגיל בהחלט עשוי להשפיע על אבחון המחלה וקצב ההתפתחות שלה. אבחון טרשת נפוצה נעשה בדרך כלל בגילאי 20-50, בעוד שבמקרה של ניוון שרירים נהוג לאבחן את המחלה בשלבים מוקדמים הרבה יותר. התסמינים של ניוון שרירים מתפתחים ברוב המקרים בגילאי הילדות או לכל היותר הנערות של האדם.

שאלת התסמינים

חלק משמעותי הבלבול בין המחלות קשור לתסמינים הדי דומים שלהן. בשני המקרים תמצאו תסמינים דוגמת חולשת שרירים או ירידה בתפקוד. יחד עם זאת יש קשיים שאופייניים יותר לסוג אחר של בעיות, כאשר בשלב ראשון קושי בהליכה מאפיין יותר את טרשת נפוצה (אך גם בחלק מהמקרים של ניוון שרירים). כך גם סחרחורות, קשיי ראייה וירידה בתחושת הגפיים שאופייניים בעיקר לטרשת נפוצה.

ניוון שרירים, כפי שניתן להסיק משמו, מאופיין בניוון בפעילות של השרירים. זהו סממן עיקרי שמבליט אותו במידה מסוימת מטרשת נפוצה שמאפיינת בחולשה של השריר אבל לא בניוון שלו.

המכנה המשותף (והמדאיג): אין תרופות

מחלות כרוניות מכניסות אותנו לשדה משחק רחב שהתמודדות בו היא הכל חוץ מפשוטה. במקרה של טרשת נפוצה וניוון שרירים, החדשות אינן מעודדות: אין כיום מרפא לאף אחת מהמחלות האלה, כאשר הטיפולים שכן מוצעים מתמקדים במספר דברים אחרים.

המטרה כאן היא להקל על דרגת החומרה של התסמינים שהאדם סובל מהם, במטרה לאפשר לו להתנהל בצורה סבירה, תוך שיפור איכות החיים שלו. עם זאת בעידן של פריצות דרך בתחומים רפואיים רבים, ייתכן מצב בו ניתן יהיה בעוד מספר שנים לשלוט בצורה טובה יותר על כל אחת משתי המחלטות האלה, כאשר האופטימיים ימנו דרכים למנוע את המחלה או אפילו לנצח אותה.